פסק-דין בתיק ת"מ 23049-01-11

1.         בעקבות קדם המשפט שהתקיים לפניי ביום 8.1.2013, הודיע ב"כ התובעים שהוא מבקש למחוק את התובענה. זאת לאחר שעיין בפסק הדין בעע"ם 3309/11 וכוונת התובעים בעקבות פסק דין זה, להעלות טענות שמקומן אינו בבית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ובהתאם להלכה שנקבעה בנדון.

2.         ב"כ הנתבעת הודיעה בתגובתה לבית המשפט שהיא אינה מתנגדת למחיקת התובענה תוך שהיא שומרת על טענותיה. יצויין עוד, שבקדם המשפט האמור לעיל, נטען מפי ב"כ הנתבע 1 שאכן לפי פסק הדין הנזכר שניתן בבית המשפט העליון ואף לפי הפסיקה שלפניו, היה מקום להגיש את התובענה לבית המשפט האזרחי בהתאם לסכום התביעה; ועוד נטען, שככל שתוגש תובענה אזרחית - לא תועלה טענה של חוסר סמכות עניינית.

3.         במצב דברים זה, כפי המבוקש ובאין התנגדות כאמור, נמחקת התובענה שבכותרת.

4.         כפי המבוקש על ידי ב"כ התובעים, תושב האגרה בניכוי הסכום הקבוע בתקנות - ובהתאם לתקנה 6(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007; ובשים לב לכך שהישיבות שהתקיימו בהליך זה עסקו ברובן בסוגיית הפשרה ותוך שהתיק הועבר במהלכן ממותב אחד למותב אחר.

5.         חרף בקשת ב"כ הנתבעת, לא מצאתי מקום לעשיית צו להוצאות בנסיבות המקרה. התקיימו אמנם מספר דיונים ונדרשה התייחסות של הנתבעת; אולם גם התגובה לבקשה לתיקון כתב התביעה לא הייתה מפורטת והעניין התברר רק בקדם המשפט; ועוד יצויין כי הצדדים היו בהליכים שונים בניסיון לפתור את ההליך בהסדר ואף הסכימו במהלך קדם המשפט שהתקיים לפני על הפניית ההליך במידת הצורך - לגישור. אין אפוא כאמור מקום לחיוב מי מבעלי הדין בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ל' בשבט תשע"ג, 10 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: